משמורת והסדרי ראיה

 

נושא זה אולי הנושא הרגיש ביותר בכל הליך הגירושין.

 

המונח חזקה/משמורת ילדים מתייחס לאחריות היומיומית בקטינים, לגידולם, התפתחותם הנפשית, הרוחנית והגופנית, לחינוכם, רווחתם ועתידם.

 

בהיעדר הסכמה בין בני הזוג בנוגע לשאלה מי יהיה ההורה המשמורן של הילדים, רשאי כ"א מבני הזוג להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

 

העיקרון המנחה את בית המשפט/בית הדין בבואו לפסוק בעניין משמורת הקטינים הינו עקרון "טובת הילד" אשר הינו אומנם מושג ערטילאי אשר ביהמ"ש/ביה"ד ממלא אותו בתוכן לאחר בחינה מדוקדקת (לעיתים אף בסיוע ובעזרת חוו"ד והמלצות של גורמי מקצוע רלוונטים) של אמות מידה וקריטריונים רבים אשר יש בהן כדי להשפיע על התפתחותו הפיזית, הנפשית, ההתפתחותית והרוחנית של הקטין.

 

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 קובע הנחה בסיסית המוכרת כ"חזקת הגיל הרך" לפיה בהיעדר סיבות מיוחדות להורות אחרת קטין עד גיל 6 יהיה בחזקתה ומשמורתה של האם. לאחרונה חל כרסום משמעותי בחזקה זו הן בשל המציאות העובדתית בפועל לפיה אבות רבים מעורים, לא פחות מהאם, בחיי ילדיהם ומבקשים אף הם לגדל ולקבל לחזקתם את הקטינים והן בשל המלצותיה של ועדת שניט כפי שהוגשו לאחרונה ואשר מערערים חזקה זו.

 

האינדיקציה העיקרית לפיה בוחן ביהמ"ש את ההורה המשמורן הטוב ביותר הינה באמצעות שליחת ההורים למבחני מסוגלות הורית.

 

כמובן שישנה גם התחשבות ברצון הקטין אולם ככל שגילו של הקטין נמוך כך תקטן מידת התחשבותו של ביהמ"ש ברצון הילד. התרשמותו של ביהמ"ש מרצונו של הקטין יכול שתעשה בשיחה בלתי פורמאלית בלשכת השופט/ת ופעמים אף ללא נוכחות ההורים ע"מ לאמוד מקרוב אחר רצונו האמיתי בנטרול השפעתו החיצונית של צד כלשהוא.

חשוב להדגיש כי פסק הדין בנושא משמורת הילדים לעולם אינו סופי, וניתן לחזור לפתחו של ביהמ"ש/ביה"ד כל אימת שנוצרו נסיבות חדשות המצדיקות בחינה מחדש של טובת הקטין.

 

בשנים האחרונות התפתחה מגמה של "משמורת משותפת" – הסדר בו למעשה מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על הקטין/ים ובכפוף לכך משתתפים בצורה שווה בנטל גידול הקטינים וטיפולם.

 

במקרה בו נקבעה משמורת הילדים להורה אזי להורה השני אשר איננו ההורה המשמורת נשמרת הזכות לבקר את הקטינים ולפגשם באמצעות הסדרי ראיה.

 

בהיעדר הסכמה בין בנה"ז על הסדרי הראיה של הקטינים הרי שביהמ"ש/ביה"ד ידון ויפסוק בעניין כאשר לעזרת ביהמ"ש עומד/ת עובד/ת סוציאלי/ת אשר באמצעות המלצות תסקיר סעד נקבעים עפ"י רוב מועדי ואופן הסדרי הראיה, מיקומם, משכם ותדירותם.

 

 

אסף ביטון